מהי ״ההסדרה״ ומה המשמעות של הכרה בייחודיות?

podcast

בשנים האחרונות, מסיבות שונות, עלה הצורך למסגרות החינוך הדמוקרטי לקבל הכרה ומעמד רשמיים ממשרד החינוך. הצורך נובע מהשונות והגיוון של אופני הלימוד והמסגרות הדמוקרטיות הפועלות בתוך בתי הספר הדמוקרטיים, יחד עם הצורך לקבל אישור לגביית תשלומים אשר חורגים מהנורמה בחינוך הממלכתי.

הפדגוגיה הדמוקרטית מכוונת את בית הספר לפעול ולהתנהג באופן שונה מהמקובל במערכת החינוך. על מנת להחריג בית ספר דמוקרטי מאותם כללים והנחיות אשר אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות הפדגוגיה הדמוקרטית – נדרשת הכרה בייחודיות של בית הספר. בתי הספר הדמוקרטיים הופנו לוועדת ייחודיים הפועלת ליד משרד החינוך על מנת להציג את עמדתם.

על רקע זה, ובמסגרת המכון לחינוך דמוקרטי הפועל בסמינר הקיבוצים, ערכה נציגות פורום מנהלי בתי הספר הדמוקרטיים מסמך המתאר בתמצית את העקרונות המשותפים (לגישתם) של החינוך הדמוקרטי ועל בסיסו ניהלו שיח עם נציגי משרד החינוך. פרי הדיונים הוא “מסמך ההסדרה” אשר לזכה לאישור משרד החינוך בתחילת שנת 2017.

פרק 5 למסמך ההסדרה מונה את העקרונות הכלליים המשותפים לרוב בתי הספר הדמוקרטיים, אשר מהווים את הקריטריונים להכרה בבית הספר כמוסד ייחודי. ההכרה בייחודיות היא המאפשרת לבית הספר לפעול לפי העקרונות המובאים במסמך ההסדרה ולאו דווקא בהתאם לכללים המקובלים במשרד החינוך (בעיקר עפ”י חוזרי מנכ”ל והנחיות הפיקוח על בתי הספר).

במהלך שנת 2017 קיבל בית הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו אישור על היותו בית ספר דמוקרטי הפועל לפי עקרונות “מסמך ההסדרה” ולפיכך מוכר כבית ספר ייחודי.

בהיבט הכספי – ההכרה בייחודיות מאפשרת לבית הספר “לרכוש” שעות (להכניס שיעורים למערכת השעות) בתחום הייחודיות ולגבות בגינן תשלום מההורים החורג מהתשלומים הקבועים המאושרים מדי שנה בוועדת החינוך של הכנסת.

בהיבטים פדגוגים – ההכרה מאפשרת לנו להגיע להסכמות עם הפיקוח בקשר לתכנית הלימודים: (1) למשל הקביעה שאין שיעורי חובה בבית הספר, גם לא ליבה או התעמלות. במילים אחרות, תלמיד אינו חייב ללמוד עברית/אנגלית או כל מקצוע אחר, ובענייננו הוסכם כי בית הספר יציע את השיעורים הנ״ל אולם תלמידים אינם חייבים לבחור בהם; (2) גמישות בנוגע למספר שעות הליבה הנלמדות על ידי תלמידים אשר בחרו ללמוד מקצועות ליבה (בעבר ההסכמה הייתה שמי שבוחר ללמוד עברית חייב ללמוד את מלוא השעות שמשרד החינוך מחייב – היום כבר לא); (3) הנושאים, ספרי הלימוד, אופן הלימוד (למשל שיטת לימוד אוריינות אינה מוכתבת מהפיקוח אלא היא בחירה של בית הספר).

למי שמתעניין, הפרק הרלוונטי הוא 5: מסמך הסדרה 2017

תודה לרוית ארבל שכתבה וליונתן דיקטרו שערך.